עמותת מקור היא הבית למימוש החלום שלי

חלום שתחילתו בזיכרון של רגעים קדומים. אב כועס שצועק על ילדתו "לא תוכלי ללמוד לנגן, אין לנו פסנתר ואין לך איך להתאמן!!". או של ילדת חוץ בקיבוץ, שהמשיכה לרצות ללמוד, אבל ילד אחר, בן משק, רצה גם, אז היא לא קיבלה.

רגעים בהם הרצון המהוסס והלב הרוטט, נמחצו בגלל חוסר רגישות כל שהוא.

בבגרותי הבנתי עד כמה רגעים עדינים אלה היו משמעותיים להתפתחות שלי. עד כמה הם משמעותיים להתפתחות של כל אחת ואחד מאיתנו.

​

החלום הוא זה שבו המילה "יצירה" יכולה להתחיל אולי במילה של שיר או בתו מוזיקלי, אבל היא ממשיכה ומתגלגלת עד כדי האפשרות של כל אחת ואחד ליצור במחשבה ובמעשה את החיים כרצונו.

הרי אנחנו יוצאים אל העולם הזה חופשיים. ואז, בדיוק באותו רגע, מונחים עלינו כבלים. כבלי המשפחה אליה נולדנו, כבלי החברה בה נגדל, התרבות, המעמד, של כוחות החזקים מאיתנו.

אך זאת גם תחילתו של מסע השחרור מהכבלים האלו.

המסע אל החופש.  

 

כמה מילים על חופש

החופש הוא הזכות שלנו לבחור את הדרך בה נחיה. לקבל החלטות לגבי החיים שלנו.

החופש לבחור איך למלא את היומיום.

החופש לחלום.

פאולו פריירה, מגדולי המחנכים וההוגים אמר: "החירות נרכשת באמצעות מעשה. לא כמתנה. שחרור אותנטי הוא תרגול. פעולה אקטיבית, התבוננות ושיקוף של בני האדם על עולמם, במטרה לשנות אותו". 

ועל זה בדיוק חלמתי.  

במרכזי המוזיקה שלנו  בני הנוער לומדים לבחור לעצמם עתיד, לומדים לחלום. לומדים למצוא את דרכם אליו. אני רואה את ניצחון רוחם של בני הנוער המופלאים. כיצד הם מתגברים על אינספור מכשולים, לומדים, מתרגלים ומצליחים לממש וליצור.

​

ועוד לא אמרתי שום מילה על מוזיקה, ועל הכוח העצום שלה להפיח את התקווה ולשיר את החלום.