את פרויקט ילדי המוסיקה הקמתי מתוך רצון אמיתי לנתינה ללא תנאי. כשהייתי בן 6 התאהבתי בתופים ככלי נגינה ומאז החלום שלי היה להפוך למתופף מקצועי. גדלתי בקרית ביאליק בבית שאף אחד בו לא היה מוסיקאי, החשיפה למוסיקה הייתה די מצומצמת ובעיניי הוריי להיות מתופף לא נחשב למקצוע שאפשר להתפרנס ממנו, אך עדיין המשכתי לחלום ולהתאמן, להתאמן ולחלום. לשמחתי החלום התגשם וכשהגעתי לגיל 22 והתחלתי לנגן כמתופף מקצועי בתעשיית המוסיקה בישראל. הקריירה שלי התחילה עם ירמי קפלן ועברה דרך ג'נגו,  רמי פורטיס, מאור כהן, מונוטוניקס, יהודית רביץ, אריק איינשטיין, שולי רנד, ארז לב ארי ועוד...

 

בגיל 40 החלטתי להקדיש את חיי לנתינה לקהילה. החלום החדש שלי היה לאתר בני נוער בפריפריות שחייהם מלאים באתגרים ובהתמודדויות ולאפשר להם ללמוד מוסיקה ונגינה ברמה מקצועית גבוהה, ללא תלות כלכלית. החלום היה להקנות להם מיומנות גבוהה בכדי שיוכלו לבטא בשירה ובנגינה את העומק הרגשי שלהם. היה ברור לי שברגע שזה יקרה המוסיקה תרפא אותם ולא היה לי ספק שהם יהיו להקה יוצאת דופן.

 

מאחורי לימודי המוסיקה היה הרעיון של הקניית כישורי חיים. רציתי ללמד אותם את כוח המחשבה, המילה והמעשה. ללמד אותם איך משתמשים בתת המודע ולהקנות להם ערכים של אהבת הזולת וכיבוד כל אדם באשר הוא. רציתי לטמון אצלם זרעים להצלחה ולשכנע אותם שלא משנה מה היא נקודת המוצא שלך, כל עוד תדמיין ותחלום ותשקיע הרבה, אתה תגיע ותגשים.

בזכות רבים מהאמנים והמוסיקאים אותם הכרתי בכל שנות הקריירה שלי, ובזכות עיריית תל אביב-יפו ונשות עמותת מקור היקרות הצלחתי להגשים גם את החלום הזה, ברוך השם ותודה לאל.

 

בשנת 2012 הגעתי למרכז הנוער לב יפו ובשנת 2016 נפתח שם "בית הספר לרוקנרול של יפו" וכל השאר היסטוריה. עשרות בנות ובני נוער מכל קשת התרבויות והרקעים עברו במקום והם עושים חיל עד היום בארץ ובחו"ל , בלהקות הצבאיות ובחייהם האזרחיים. בשנת 2019 קיבל פרויקט ילדי המוסיקה את אות הנשיא למתנדב בתחום הנגשת הרוח והתרבות למגוון אוכלוסיות.

 

האני מאמין שלי הוא שעל האדם להתנהג כמו תא בגוף האדם – לקבל לעצמו רק מה שהוא צריך בשביל להתקיים על מנת לשרת את כלל הגוף, ובמקרה שלנו את כלל החברה – ואהבת לרעך כמוך וכל ישראל ערבים זה לזה.

 

בברכה,

רן שמעוני – מייסד ומנהל פרויקט ילדי המוסיקה.